ועדת הייחודיים

• ​מרחבי חינוך - בחינת הבקשות להקמה ולהפעלה של מרחבי חינוך, סיוע בתכנון וביישום, ובהטמעת הנושא של מרחבי חינוך. הקמה והפעלה של המנגנון לבחירה מבוקרת של הורים בין בתי ספר במרחב החינוכי.
• מוסדות חינוך ייחודים על-אזוריים – בחינה ואישור הבקשות להקמה של מוסדות חינוך ייחודים אזוריים, על-אזוריים וארציים, על פי תבחינים שנקבעו ב"דו"ח ויינשטיין" וחוזר המנכ"ל 3.1-40.
• בניית נוהל אחיד לאישור מוסדות חינוך ייחודיים אזוריים, על-אזוריים וארציים במערכת החינוך.
• מיפוי – מיפוי כלל המוסדות הייחודיים האזוריים, העל-אזוריים, הארציים ומרחבי החינוך במערכת החינוך בתיאום עם הגורמים המקצועיים במשרד החינוך.
• מעקב ותיעוד תהליכי עבודה – מידע לשר החינוך ולמנכ"ל על תהליכי אישור המוסדות, התבחינים שנקבעו וכל נושא קשור אשר לו השלכות חינוכיות וציבוריות מערכתיות.

יו"ר הוועדה גב' מירב זרביב, סמנכלי"ת ומנהלת מנהל חדשנות וטכנולוגיה 
מנהלת הוועדה ד"ר טל שריר, ממונה פיתוח יישום, מנהל חדשנות וטכנולוגיה
עו"ד סופי אורטשקנזי, סגנית בכירה ליועצת המשפטית 
מר פארס טוויל, סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה 
ד"ר איריס ביטון, סמנכלי"ת ומנהלת מנהל עובדי הוראה
גב' מיכל דה האן ,סגנית מנהל מינהל החינוך הדתי, מינהל החינוך הדתי
גב' שירין נטור חאפי, מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית
גב' עינב לוק, מנהלת אגף שפ"י במנהל הפדגוגי
מר דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים
גב' אלה מוזס, מנהלת אגף א' (חינוך על יסודי) 
גב' חנה ללוש, מנהלת אגף א' (חינוך יסודי) 
גב' סימה עובדיה פורצנל, מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות
גב' רונית שוחט, ממונה פיתוח והערכה של תכניות לימודים, מזכירות פדגוגית
גב' מיקי אריאן כדריה, ממונה סביבות למידה מנהל פיתוח
יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות או נציג מטעמו
פרופ' שרגא פישרמן, מכללת שאנן 
גב' נטע פרץ, מנהלת בית ספר צפית, מועצה אזורית יואב
גב' נילי ציוני, נציגת ארגון המורים 
מר שלמה ישי, נציג הסתדרות המורים
מר איתי קפלינסקי, סגן יו"ר הנהגת ההורים הארצית

ועדת בתי ספר ייחודיים ומרחבי חינוך, הוקמה בתשס"ג כוועדת יישום לדו"ח וינשטיין. הועדה הוקמה על מנת לשפר את היערכות משרד החינוך עם שלוש מגמות צומחות: האחת, הורים רבים מנסים להפנות ילדיהם לבתי ספר שאינם באזור הרישום הרשמי שלהם. השנייה, מגיעות פניות רבות לפתיחתם של מוסדות חינוך ייחודיים, במסגרת החינוך הרשמי והמוכר שאינו רשמי והשלישית כמענה לרצונות ולצרכי קהילות וקבוצות הורים. בנוסף מטפלת הועדה בפיתוח של תכנית "פתיחת מרחבי חינוך" ברשויות מקומיות. הטיפול בנושאים אלו נובע מדיונים וחילוקי דעות בין אנשי חינוך, קבוצות הורים, מנהיגות מערכת החינוך, חוקרים ואנשי ציבור. מחלוקות אלו אף הגיעו בשנים האחרונות לידי מאבקים משפטיים על הזכות, הצורך והכדאיות שבהקמת בתי ספר ייחודיים. הסוגיות המרכזיות שעמדו בבסיס הדיונים הן: זכות ההורים לבחור בבית הספר עבור ילדיהם, ההזדמנות לשיפור החינוך והסכנה שבבידול ופיצול בחברה.

ייחודיות בית ספרית, הינה דרך חיים ותפיסת עולם. הייחודיות מהווה אמצעי ולא מטרה; אמצעי להשבחה ולטיוב של החינוך הציבורי בארץ, ליצור ולאפשר בחירה של תלמידים בין מגוון מוסדות חינוך, מנוף לשיפור הישגי בית הספר, כלי לחיבור הצוות החינוכי לחזון משותף ודרך ליצירת קשר ומעורבות עם ההורים ועם הקהילה. הייחודיות הינה דרך שבה מנהל וצוותו מדגישים ומרכזים מאמץ בדרך חינוכית, ערכית ופדגוגית שתואמת את רצונם בהלימה לצורכי היישוב, ההורים, התלמידים והקהילה. היא מעצימה את האוטונומיה הבית ספרית באופן מיטבי. בבית ספר ייחודי מתקיימת שיטת עבודה מערכתית מקיפה ואתגר מתמשך מטבע פיתוחו של המודל הפדגוגי.

הידעת?

הפעלת ייחודיות בית ספרית באופן מערכתי ומלא דורשת לעיתים קרובות אמצעים וכישורים להם נדרשים משאבים מיוחדים כגון: התאמת תהליכי למידה והוראה, ארגון הזמן, ארגון הסביבה הלימודית, תהליכי פיתוח מקצועי של המורים, דרכים לקליטת תלמידים, מעורבות הורים וקהילה ועוד.
מוסדות חינוך ייחודיים, פועלים בתוך המרחב החינוכי שברשות המקומית, הפועלת כממונה וכמובילה של הקהילה. הרשות היא רשם החינוך על פי חוק ובעלת עניין בכמה נושאים: התאמת הייחודיות בבתי הספר לצורכי היישוב, דרכי פעולה המאפשרות לכלל הציבור גישה למגוון מודלים חינוכיים (ולא רק לקבוצות עניין).
חיזוק החינוך הציבורי באמצעות עבודת הוועדה, נוגע בממשק החשוב שבין פעילות מוסד חינוך, למטה המשרד והמחוזות. ממשק זה מהווה שותפות בה השותפים שואפים לסנכרון והתאמה, סביב ערך ההכרה בשונה ובשונות, ומובילים מדיניות הנותנת מענה לאוכלוסייה מגוונת.

עקרונות ארגוניים מנחים בתהליך

ייחודיות בית ספרית הינה תפיסה פדגוגית שהמשרד (מטה או מחוז) שואפים לקדמה, כתפיסה המחוברת למטרה אסטרטגית של המשרד "חיזוק החינוך הציבורי" (מטרה מס' 3), המאפשרת לבתי ספר לתת מענה ייחודי לתפיסות פדגוגיות בית ספריות והתאמתן לצרכי הקהילה.
בחירה – לאפשר לתלמידים ולהוריהם לבחור בין מוסדות חינוך, במתאים להם, תוך שמירה על איזון בין מוסדות חינוך, שוויון הזדמנויות ואינטגרציה.
ראיית התהליך כ"שלם" ברמת התפיסה (ברור פדגוגי ורגולטיבי) וברמת המנגנונים (חיבור משמעותי יותר בין הוועדות).
חיזוק מרכזיותו של המחוז כגורם אחראי על יישום מדיניות המשרד והיעדים המחוזיים, ויכולתו לקבל מענים ייחודיים עבור בתי הספר שבתחומו, המחייבים החלטת המטה לאפשר "חריגה אפשרית" מהמדיניות.
העשרת "ארגז הכלים הפדגוגי, ניהולי" עבור "השדרה הניהולית המחוזית", (מנהל מחוז  או מפקח מחוז או מפקח בית ספרי או מנהל בית ספר), לאפשר ייחודיות בית ספרית במרחב המקיים ופועל על בסיס כללים והנחיות מחייבות.
פישוט תהליך ההכרה בייחודיות בית ספרית ויצירת "חווית לקוח" חיובית יותר- מעצם ההבחנה בין פעולות שחייבות להתקיים ברמת המחוז עוד לפני הגשת הבקשה לוועדת הייחודיים.
קיום של מנגנוני ברור וערעור של מוסד חינוך ישירות מול גורמי המטה, ובתנאי שקוימו הליכים מחייבים ומקדימים ברמת המחוז, על בסיס התהליך שבנוהל זה.
לינאריות של התהליך – התהליך מחייב ניהול השלבים בסדר לינארי, כך שהשלמה מלאה ותקינה של כל שלב ואישורו על ידי הסמכות הארגונית המתאימה, הינה תנאי הכרחי להמשך לשלב הבא. עקרון זה נועד כדי להקל על זרימת התהליך והשלמתו מבלי לייצר "פעולות חוזרות" בשל חסרים או בשל אי תקינות שקשורה בשלב קודם.

תהליך פיתוח בית ספרי כבית ספר ייחודי הינו תהליך ארוך שלו שלבים רבים. בשלב הראשון מתבצע אבחון פנימי וחיצוני של בית הספר. בתהליך מודגשים חוזקות בית הספר, חזון הצוות החינוכי, הערכים המובילים את בית הספר ומאובחנים הצרכים הפדגוגיים של קהילת בית הספר והיישוב כולו. בסיום התהליך, מוגדר ציר פדגוגי בית ספרי שסביבו מתבטאת כל העשייה הבית ספרית: תהליכי ההוראה למידה, הסביבה הלימודית, הקשר עם ההורים והקהילה, שיטות ההערכה, הפיתוח המקצועי של הצוותים ועוד. בהמשך התהליך מתבצעת התנסות במוקדים שונים של בית הספר עד להחלת הייחודיות על בית הספר כולו.

עוד על התהליך-עיין ב"תדריך לפיתוח ייחודיות בית ספרית"-אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות.

על מנת לסייע בידי מנהל המוסד החינוכי, הצוות והפיקוח, פותח על ידי צוות אגף מו"פ במנהל הפדגוגי, כלי לאבחון התכנות של מודל פדגוגי ייחודי בית ספרי. כלי זה מאפשר לבעלי העניין לבצע אבחון פנימי בבית הספר ולהצביע האם בית הספר מספיק בשל פדגוגית לגשת לאישור הוועדה או לא. בשלב הראשון על מנהל בית הספר לבצע את האבחון יחד עם צוותו. במידה והתוצאות מצביעות על כך שניתן להמשיך בתהליך, מתבצעת פנייה למפקח בית הספר לדיון ושיח אודות התחלת התהליך במנגנוני משרד החינוך.

למחוון ייחודיות בית ספרית-ראה נספח 1

תהליך ההסדרה של בית ספר ייחודי הינו חיוני ביותר מכיוון:

• בסיום התהליך מתבצעת הכרה של מטה המשרד בפדגוגיה הייחודית של בית הספר.
• בסיום התהליך, בית הספר מגובה במטה המשרד בתהליכים לקליטת תלמידים מחוץ לאזורי הרישום (להסדרת התהליך עבור לנספח מס' 2).
• בסיום התהליך מקבל בית הספר אישור לגביית תשלומי הורים מוגדלים, במידת הצורך, לתמיכה בפעילות הפדגוגית על פי חוק. (להסדרת התהליך עבור לנספח מס' 3)
• בשנים הקרובות תתבצע אכיפה מול מוסדות הגובים תשלומי הורים שלא על פי חוק וכל מי שלא יסדיר זאת יתבצעו נגדו מהלכים משמעתיים ועד שלילת רישיונו.

​לתהליך הפדגוגי במחוז תפקיד חשוב. המחוז מכיר את ההקשר הלוקאלי של בית הספר ויודע לסמן נקודות לדיון שלא תמיד מוצגות בפני הוועדה. על המחוז לסמן, גם, סוגיות אותן לא ניתן להסדיר במסגרת הרגולציה הקיימת. במידה והמחוז מזהה כי לבית הספר ייחודיות מובחנת, תשלומי ההורים מוסדרים, ומחוון הנגשת המידע מוסדר, המחוז מאשר הגשת בית הספר לוועדה הארצית.

הבקשה לייחודיות הפדגוגית נועדה לברר את מהות הייחודיות ואת אופן ואיכות יישומה במוסד החינוך. הפנייה מוגשת על ידי המחוז בתיאום עם בית הספר, זאת לאחר שעבר את אישור המחוז בכל הקשור לנושאי הסדרה. הבקשה לייחודיות, תואמת היבטים להם נדרש בית הספר להבהיר במחוון ייחודיות, תוך קשר לפרקטיקה יישומית מערכתית. בית הספר נדרש להבהיר את מערכתיות יישום הייחודיות בתחומי הדעת, בפעילות החברתית, בסביבות הלמידה, הכשרות מקצועיות, וקשר עם הקהילה.

1. ​עד מאי – אישור מחוזי של בתי הספר היסודיים לדיון בוועדה בשנה העוקבת.
2. עד יולי – אישור מחוזי של בתי הספר היסודיים לדיון בוועדה בשנה העוקבת.